היסטוריה ותרבות הקהילה

מי הם העבריים האפריקאים של ירושלים?

בני ישראל העבריים האפריקאים של ירושלים (AHIJ) הם קהילה רוחנית של אפריקאים-אמריקאים וצאצאיהם ילידי ישראל, שבסיסם בדימונה. הם ממשיכי דרכו של בן עמי בן ישראל המנוח, ומכונים בדרך כלל "עבריים שחורים", אם כי הם מעדיפים להיקרא בני ישראל עבריים או פשוט עבריים.

למרות שהם עשויים לחלוק אמונות מסוימות עם קהילות ישראליות אחרות בארה"ב ובמקומות אחרים, ה-AHIJ אינו קשור רשמית לאף מחנה אחר. עם זאת, קיימים מספר סניפים רשמיים של הקהילה, המכונים "תחומי שיפוט", במערב ודרום אפריקה, בארה"ב ובבריטניה.

היסטוריה ותרבות הקהילה

קהילת העבריים מדימונה החלה להגיע לישראל בשנת 1969 בעקבות בן קרטר, עובד פלדה ונהג אוטובוס משיקגו, אשר כינה את עצמו בן עמי בן ישראל וטען שהוא נציג האל על פני האדמה.

הקהילה מחזיקה במסורת עתיקה הכוללת פוליגמיה וחוקים מסורתיים, אך לאורך השנים עוברת תהליך התבגרות והשתלבות בחברה הישראלית. כיום צעירים מובילים את הקהילה לדרך חדשה, הומנית ונטולת אלימות, המעודדת שילוב ערכים ישראליים עם הערכים החיוביים שהקהילה הביאה איתה.

הקהילה שומרת על שבת וימי קודש יהודיים, עורכת ברית מילה, ומחייבת נשים לקיים את חוקי ההיטהרות המקראיים, אך אינה מנויה על שום דת רשמית. הרשויות הדתיות בישראל לא מכירות ביהדותה.

המאבק המשפטי למעמד חוקי

במהלך השנים הקהילה ניסתה לקבל אשרות למניעת גירוש של 51 חברי קהילה המתגוררים בישראל באופן בלתי חוקי. הקהילה הגיעה לישראל כתיירים, נשארה לאחר תום האשרה, וחלקם אף נולדו כאן.

חלק מהמאבק כלל הפגנות ציבוריות, בין היתר ב-20 במאי 2020 בכיכר רבין, וקמפיינים ציבוריים במטרה למנוע גירוש. הקהילה זכתה לתמיכתם של פוליטיקאים מקומיים, בהם ראש עיריית דימונה בני ביטון, ואחד מקודמיו מאיר כהן.

חברי הקהילה משלמים מיסים, משולבים במלואם בחיי דימונה ובבתי הספר, ואף משרתים בצה"ל. מי שמסיים שירות צבאי זכאי להגיש בקשה לאזרחות.

אירועים חשובים ומחויבות למדינה

• חברי הקהילה קיבלו תושבות קבע החל משנת 2003.

• צעירים משרתים בצבא ומגישים בקשות לאזרחות, ולעיתים נדרשים לוותר על אזרחותם האמריקאית.

• הקהילה עמדה נגד תנועת החרם והסנקציות (BDS), ותמכה במדיניות ישראל במצבי חירום, כולל מבצע "צוק איתן".

• הקהילה זכתה לשבח ממנהיגים בישראל, כולל הנשיא שמעון פרס והראש ממשלה בנימין נתניהו.

אתגרים נוכחיים

לפי רשות האוכלוסין וההגירה, חלק מהחברים שהותם אינה חוקית צריכים לעזוב את הארץ, אף על פי שילדו כאן ילדים. הרשויות טוענות כי החוק ברור ומחייב: שהות בלתי חוקית אינה מקנה זכויות.

בני הקהילה מתמודדים עם כאוס פוליטי, בעקבות חילופי שרי הפנים והחוקים המשתנים, וממשיכים להיאבק למען זכויותיהם. למרות הקשיים, החיים בישראל מלאים עבורם ביופי ובמשמעות.