קהילת העבריים, על שם האומה המקורית האפריקנית העברית-ישראלית של ירושלים, הקהילה הדתית-אפרו-אמריקאית בישראל, שחבריהם רואים עצמם צאצאיו של שבט ישראל האבוד. בני ישראל העבריים השחורים הם בעלי אמונות דתיות שונות מאלו של הקהילות היהודיות המודרניות בישראל. קהילת העבריים מתירים פוליגמיה ואוסרים מניעת הריון. המנהיגים מחליטים עם מי יתחתן והאם יתאפשר ביטולי נישואין והם מבצעים טקסי חתונה. בני ישראל העבריים ששורשיהם מאפריקה הם טבעונים נמנעים מצריכת בשר, חלב, ביצים וסוכר. החברים מאמצים שמות עבריים כדי להחליף שמותיהם הלועזיים שלדעתם מקורם בתקופת העבדות. אם בדעתכם לבקר בקהילה אתם יכולים לערוך סיור בקהילת העבריים.

מרבית בני ישראל העבריים גרים בדימונה, ישראל, כאשר הראשונים הגיעו למדינה זו בשנת 1969. הקבוצה החלה בשיקגו בשנת 1967 בהנהגתו של ראש הקהילה בן עמי בן ישראל, אפרו-אמריקני ששמו הלועזי המולד הוא בן קרטר. בן ישראל מינה 30 תלמידים ובשנת 1967 העביר את הקבוצה לליבריה לפני שיצא ליעדם הסופי בישראל. טענותיהם של בני ישראל העבריים האפריקאים על מורשת יהודית עוררו דיון משמעותי בישראל. החוק הישראלי מציע אזרחות לכל היהודים בכל רחבי העולם, אך בני ישראל השייכים לקהילת העבריים לא יכלו להביא שום עדות שתאשר את שורשיהם היהודיים. לאחר בדיקה מעמיקה החליטה הרבנות הראשית לישראל שקהילת העבריים אינם באמת יהודים ואינם זכאים לאזרחות.

חברי הקבוצה נכנסו לישראל עם ויזות זמניות, שחודשו מעת לעת בזמן שהממשלה שקלה את טענותיהם לאזרחות. הם הורשו לחיות, לעבוד ולקבל טיפול רפואי בישראל וקיבלו הלוואות כדי להצליח להתקיים. עם זאת, מעמדם הלא-אזרחי מנע מהם להיות זכאים לחינוך חינם עבור ילדיהם, פטור ממס והלוואות להסדר קבע שהיו זמינים לעולים יהודים.

לאורך שנות השבעים והשמונים ממשלת ישראל לא נקטה בצעדים לגירושם אך היא גם לא נתנה להם אזרחות, מה שהביא לדיונים סוערים במדינה. העבריים יכלו לקבל אזרחות מלאה על ידי גיור רשמי ליהדות, אך הם סירבו. בינתיים גדלה הקבוצה, מתוסכלים מחוסר אזרחותם, דבר שהביא לכמה מאנשי הקהילה להתבלבל ולטעון טענה מגוחכת כי העבריים מאפריקה הם הצאצאים היהודים האמיתיים היחידים.

תושבי ישראל תייגו את קהילת העבריים (שכונו אז הכושים העבריים) ככת ורצו לגרשם מהארץ, אישום שהקבוצה הכחישה בתוקף. ניסיון המדינה לגרש את הקהילה נפגש בהתנגדות של אנשי הקהילה, שביתות רעב בדימונה והתנגדויות מצד תומכים בארצות הברית. הקונגרס האמריקני ומנהיגי אפריקה אמריקה בארצות הברית טענו בעד המשך מגוריהם של העבריים בישראל ושלחו כספים, כולל סובסידיות שהוענק על ידי הקונגרס, להקמת בית ספר בשכונת העבריים בדימונה. בשנת 1990 משרד הפנים והעבריים הגיעו להסכם.קה ילת העבריים תקבל מעמד תיירותי למשך שנה אחת, עד שיקבלו מעמד של תושבים זמניים. מצב התושבות הזמני אשר הפך את העבריים לזכאים לתמיכה כספית מצד ממשלת ישראל. בהמשך הסכימה ממשלת ישראל להקים כפר חקלאי אורגני קבוע לקבוצה באזור הנגב בישראל. מאז ועד היום חברי הקהילה ממשיכים לחיות ולעבוד בישראל ולהתפרנס מעבודות שונות, מקהלת העבריים מאפריקה הידועה, תפירת תלבושות ובגדים, מפעל אוכל טבעוני ומסעדות.